התועלות הבריאותיות של אצת קלפ -KELP.
את אצת הלמינריה מלקטים מעל סלעים הנפוצים במימי חופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי. זוהי אצה שטוחה ורירית בצבע חום-ירקרק. לאחר ייבושה היא משמשת למטרות רפואה ומאכל.
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האצה לצמח בעל עוצמת פעילות מתונה, המותווה לטיפול בבעיות הנובעות מתת-פעילות של בלוטת התריס, ולתמיכה בתהליכי הרזיה.
אצת ים מסוג KELP-עשירה מאוד באנטי אוקסידנטים אבל בעיקר ביוד מינרל שמפעיל את הורמון בלטות התריס (טירוקסין) שאחראי על האצת קצב חילוף החומרים בגוף ועל הורדת משקל. בנוסף אצת קלפ מהווה טיפול יעיל להצטננות חורף כמו גם לניקוי רעלים מהגוף. מה אתם צריכים לדעת על אצת קלפ לפני שמשתמשים בה?
הצמח השלם.
מרכיבים פעילים
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: cholesterol, fucosterol.
- קרוטנואידים: carotene.
חומרים מוצילגניים (רירה).
תרכובות פוליסכרידיות: algin, alginic acid, fucoidan , laminarin.
ויטמינים : ויטמין C.
מינרלים: יוד, סידן, מגנזיום, אשלגן, נתרן, זרחן.
פעילות רפואית
מזין, ממריץ בלוטת התריס, מעודד הרזיה, משתן נפח (קל).
התוויות
עיקריות: הרזיה ,תמיכה, פינוי רעלים דה-טוקסיפיקציה, תת תריסיות.
משניות: הרעלת מתכות כבדות, מחסור בוויטמינים\מינרלים, עצירות, שיגרון -ראומטיזם.
אצת קלפ מאד יעילה לאנשים שצוברים משקל על רקע של תת פעילות בלוטת התריס. האצה עצמה קל לעיכול ומכילה מעט מאוד קלוריות עם הרבה מאוד רכיבים תזונתיים טובים לבריאות הגוף ולכן נחשבת למזון-על, מזון שהוא בבחינת "מעט המכיל את המרובה".
יש להימנע משימוש לטיפול בבעלי רגישות ליוד (בין 1% ל3% מהאוכלוסייה); תופעות לוואי הן נדירות ביותר ועלולות לכלול דרמטיטיס ובצקות; מינון יתר עלול לגרום לעודף פעילות בלוטת התריס ולעיתים לחוסר פעילות הבלוטה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המיועדות לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס (אלטרוקסין); הצמח אסור בשילוב עם תרופות המיועדות לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס (carbimazole) ועם התרופה ליתיום; הצמח אסור לשימוש במצבים של יתר פעילות בלוטת התריס ובמקרים של בעיות לב שמקורן באי סדירות פעילות בלוטת התריס; אצות נוטות לספוח מתכות כבדות הנמצאות במי הים ולכן יש להקפיד על איכות חומר הגלם.
הריון: שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. יחד עם זאת, יוד יכול לעבור לשלייה ולכן לא מומלץ ליטול מינונים גבוהים ו/או לאורך זמן.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה. מכיוון שיוד יכול להצטבר בחלב אם, יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.
אסור לקחת כמויות גדולות מדי של אצת קלפ דווקא בגלל שהיא מכילה כמויות גבוהות של יוד - כמויות כאלו שעלולות לשבש את פעילות בלוטת התריס. אצת קלפ גם מחמירה מאוד פצעי בגרות (אקנה) ואינה מומלצת לאנשים עם בעיות בכליות. כמו אצות ים אחרות- גם אצת קלפ היא עלולה לספוג אליה ריכוזים גבוהים של זיהומים סביבתיים מן האוקינוסים - למשל היא עלולה לספוח אליה מתכות כבדות כמו ארסן שהוא הרסני לגוף. מסיבה זו מומלץ לרכוש אותה רק לאחר שווידאתם שמקור האצה מגיע ממי ים נקיים ללא זיהום סביבתי.
במחקרים פיטוכימיים נמצא כי הלמינריה מכילה את הרב-סוכר Laminarin, המצוי בצורה מסיסה ובלתי מסיסה.
אצות הקלפ (שלמינריה היא אחת מהן) עשירות גם במרכיב Algin, רב סוכר בעל משקל מולקולרי גבוה היוצר תמיסות קולואידליות צמיגות בבואו במגע עם מים - דבר המהווה בסיס לשימוש הנפוץ באצות מסוג זה כמשלשלות נפח.
רכיבים משמעותיים נוספים הנמצאים באצה כוללים יוד, אשלגן, מגנזיום, סידן וברזל
בלומנטל ואחרים מציינים כי מאחר שאצות הקלפ מכילות ריכוז גבוה של יוד, הן משמשות לטיפול בגוייטר ובמצבי חסר של בלוטת התריס. במחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בקרב האוכלוסייה היפנית הצורכת כמויות גבוהות של אצות קלפ בתזונתה, לא נמצאו בפועל מצבי חסר שכאלו. 7,8
במחקרים שנערכו בבני אדם ובבעלי חיים, נמצא כי המרכיב Algin יכול לסייע במניעת ספיחת חומרים רדיואקטיביים הנמצאים במזון על ידי רקמה חיה - כולל סטרונציום-90, בריום, כספית, אבץ, בדיל, קדמיום ומנגן. סטרונציום-90 מסוכן לגוף בשל האפיניות הגבוהה שיש לו כלפי סידן, כך שהוא נוטה להצטבר ברכיבי מזון העשירים בסידן (מוצרי חלב, ירקות ירוקים עליים וכו'). סידן מזוהם ביסוד זה עלול להגיע למח העצם. אצות הקלפ חוסמות מנגנון זה על ידי מניעת הספיגה של הסטרונציום-90 לגוף. הן יוצרות מלחים בלתי מסיסים על ידי הסרת יוני המתכות הכבדות ממולקולות הסידן. מלחים אלו אינם מסוכנים לגוף, ומופרשים באמצעות השתן והצואה.
ש סוגים רבים של אצות. ברפואה הנטורופתית עושים שימוש בעיקר
באצה החומית-Bladder wrack ואצת למינריה -Kun bu. הן מכילות ויטמין C וברזל ועשירות בסידן.
ב- 100 גר' אצות יש 1095 מ"ג סידן. לשם השוואה, ב 100 גר' טחינה יש 426 מ"ג סידן וב 100 גר יוגורט 1.5% שומן- 110 מ"ג.
שלוב האצות בסלט עשוי מעלים ירוקים, טחינה ובלווי יוגורט עזים יכול לתת כמות טובה של סידן. מעבר לחיזוק ובניית השלד הסידן חשוב להולכה עיצבית והוא גם משכך כאבים הנובעים מעודף חומציות ומעורב בויסות קצב הלב.
תכולת הקלוריות באצות מאד נמוכה. ב 100 גר אצות יש רק 10 קלוריות ורוב רובן מגיעות מהרכיב השומני של האצה. הן מכילות רק 1 אחוז פחמימות ולכן מתאימות לחולי סכרת.
שילוב של אצות בתפריט היומי מסייע לעיכול השומנים ומייצר הרגעה של מערכת העצבים והשקטה של התשוקה למתוק ולכן מסייע גם להרזייה.
בזכות תכולת היוד שבאצות הן מסייעות להמרצת בלוטת התריס. ברפואה הסינית מתייחסים לאצות כמזינות את הדם וטובות לטיפול במצבי חוסר יין (האנרגיה הנקבית) כגון התפתחות איטית אצל ילדים, אנמיה, חוורון ויובש בגוף.
שילוב של אצות ודגי המים הקרים כגון סלמון נותן כמות טובה של יוד וחומצות שומן חיוניות ומשפיע על עידוד הצמיחה .
ועוד מרכיבים מצויינים באצות הים: כלורופיל, ברום, תאית ופקטין שמאיצים את חילוף החומרים ומקלים על פעולת העיכול.
להזמנת אצות ים ,קלפ,למינריה פוקוס,ספירולינה,אולבה,גריסילריה ועוד
ניתן להזמין:תמצית,שמן אצות,אבקת אצות ים .-04-9952122
ברפואת הצמחים המודרנית נחשבת האצה לצמח בעל עוצמת פעילות מתונה, המותווה לטיפול בבעיות הנובעות מתת-פעילות של בלוטת התריס, ולתמיכה בתהליכי הרזיה.
אצת ים מסוג KELP-עשירה מאוד באנטי אוקסידנטים אבל בעיקר ביוד מינרל שמפעיל את הורמון בלטות התריס (טירוקסין) שאחראי על האצת קצב חילוף החומרים בגוף ועל הורדת משקל. בנוסף אצת קלפ מהווה טיפול יעיל להצטננות חורף כמו גם לניקוי רעלים מהגוף. מה אתם צריכים לדעת על אצת קלפ לפני שמשתמשים בה?
התועלות הבריאותיות של אצת קלפ -KELP.
חלקי הצמח בשימוש רפואיהצמח השלם.
מרכיבים פעילים
תרכובות איזופרנואידיות:
- סטרולים: cholesterol, fucosterol.
- קרוטנואידים: carotene.
חומרים מוצילגניים (רירה).
תרכובות פוליסכרידיות: algin, alginic acid, fucoidan , laminarin.
ויטמינים : ויטמין C.
מינרלים: יוד, סידן, מגנזיום, אשלגן, נתרן, זרחן.
פעילות רפואית
מזין, ממריץ בלוטת התריס, מעודד הרזיה, משתן נפח (קל).
התוויות
עיקריות: הרזיה ,תמיכה, פינוי רעלים דה-טוקסיפיקציה, תת תריסיות.
משניות: הרעלת מתכות כבדות, מחסור בוויטמינים\מינרלים, עצירות, שיגרון -ראומטיזם.
אצת קלפ מאד יעילה לאנשים שצוברים משקל על רקע של תת פעילות בלוטת התריס. האצה עצמה קל לעיכול ומכילה מעט מאוד קלוריות עם הרבה מאוד רכיבים תזונתיים טובים לבריאות הגוף ולכן נחשבת למזון-על, מזון שהוא בבחינת "מעט המכיל את המרובה".
לא רק להרזיה: שימושים אחרים לאצת KELP
האצה מתאימה לטיפול במחסור ביוד, לטיפול בבעיות דרכי הנשימה העליונות (למשל הצטננות) לטיפול בלחץ דם גבוה, ולזיהומים מהוירוס הרפס סימפלקס. יש גם מי שטוען שאצת KELP יכולה לסייע במניעת סרטן והיווצרות גרורות סרטניות. בנוסף לכך כיוון שהאצה עשירה מאוד בסיבים תזונתיים יש לה אפקט משלשל קל וכמו כן היא מונעת טרשת עורקים כלומר - מעכבת היווצרות של "פלאק" על דפנות העורקים (כתוצאה מהתחמצנות של כולסטרול) והיצרותם.ממה אתם צריכים להיזהר באכילת אצת קלפ?
רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילותיש להימנע משימוש לטיפול בבעלי רגישות ליוד (בין 1% ל3% מהאוכלוסייה); תופעות לוואי הן נדירות ביותר ועלולות לכלול דרמטיטיס ובצקות; מינון יתר עלול לגרום לעודף פעילות בלוטת התריס ולעיתים לחוסר פעילות הבלוטה; יש לנקוט זהירות בשילוב הצמח עם תרופות המיועדות לטיפול בתת פעילות בלוטת התריס (אלטרוקסין); הצמח אסור בשילוב עם תרופות המיועדות לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס (carbimazole) ועם התרופה ליתיום; הצמח אסור לשימוש במצבים של יתר פעילות בלוטת התריס ובמקרים של בעיות לב שמקורן באי סדירות פעילות בלוטת התריס; אצות נוטות לספוח מתכות כבדות הנמצאות במי הים ולכן יש להקפיד על איכות חומר הגלם.
הריון: שימוש מוגבל בנשים לא הראה כל רעילות. יחד עם זאת, יוד יכול לעבור לשלייה ולכן לא מומלץ ליטול מינונים גבוהים ו/או לאורך זמן.
הנקה: הצמח אפשרי לשימוש בהנקה. מכיוון שיוד יכול להצטבר בחלב אם, יש לעשות כן במשנה זהירות ותחת פיקוח מקצועי.
אסור לקחת כמויות גדולות מדי של אצת קלפ דווקא בגלל שהיא מכילה כמויות גבוהות של יוד - כמויות כאלו שעלולות לשבש את פעילות בלוטת התריס. אצת קלפ גם מחמירה מאוד פצעי בגרות (אקנה) ואינה מומלצת לאנשים עם בעיות בכליות. כמו אצות ים אחרות- גם אצת קלפ היא עלולה לספוג אליה ריכוזים גבוהים של זיהומים סביבתיים מן האוקינוסים - למשל היא עלולה לספוח אליה מתכות כבדות כמו ארסן שהוא הרסני לגוף. מסיבה זו מומלץ לרכוש אותה רק לאחר שווידאתם שמקור האצה מגיע ממי ים נקיים ללא זיהום סביבתי.
מה מכילה אצת קלפ? הרכיבים התזונתיים שיש באצת קלפ
אצת KELP מכילה חומצות אמינו, חומצות שומן חיוניות ויטמינים ומינרלים היא מהווה מקור גבוה לברזל וליוד - מינרל מוכח לסיוע בהפחתת משקל.במחקרים פיטוכימיים נמצא כי הלמינריה מכילה את הרב-סוכר Laminarin, המצוי בצורה מסיסה ובלתי מסיסה.
אצות הקלפ (שלמינריה היא אחת מהן) עשירות גם במרכיב Algin, רב סוכר בעל משקל מולקולרי גבוה היוצר תמיסות קולואידליות צמיגות בבואו במגע עם מים - דבר המהווה בסיס לשימוש הנפוץ באצות מסוג זה כמשלשלות נפח.
רכיבים משמעותיים נוספים הנמצאים באצה כוללים יוד, אשלגן, מגנזיום, סידן וברזל
בלומנטל ואחרים מציינים כי מאחר שאצות הקלפ מכילות ריכוז גבוה של יוד, הן משמשות לטיפול בגוייטר ובמצבי חסר של בלוטת התריס. במחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בקרב האוכלוסייה היפנית הצורכת כמויות גבוהות של אצות קלפ בתזונתה, לא נמצאו בפועל מצבי חסר שכאלו. 7,8
במחקרים שנערכו בבני אדם ובבעלי חיים, נמצא כי המרכיב Algin יכול לסייע במניעת ספיחת חומרים רדיואקטיביים הנמצאים במזון על ידי רקמה חיה - כולל סטרונציום-90, בריום, כספית, אבץ, בדיל, קדמיום ומנגן. סטרונציום-90 מסוכן לגוף בשל האפיניות הגבוהה שיש לו כלפי סידן, כך שהוא נוטה להצטבר ברכיבי מזון העשירים בסידן (מוצרי חלב, ירקות ירוקים עליים וכו'). סידן מזוהם ביסוד זה עלול להגיע למח העצם. אצות הקלפ חוסמות מנגנון זה על ידי מניעת הספיגה של הסטרונציום-90 לגוף. הן יוצרות מלחים בלתי מסיסים על ידי הסרת יוני המתכות הכבדות ממולקולות הסידן. מלחים אלו אינם מסוכנים לגוף, ומופרשים באמצעות השתן והצואה.
ש סוגים רבים של אצות. ברפואה הנטורופתית עושים שימוש בעיקר
באצה החומית-Bladder wrack ואצת למינריה -Kun bu. הן מכילות ויטמין C וברזל ועשירות בסידן.
ב- 100 גר' אצות יש 1095 מ"ג סידן. לשם השוואה, ב 100 גר' טחינה יש 426 מ"ג סידן וב 100 גר יוגורט 1.5% שומן- 110 מ"ג.
שלוב האצות בסלט עשוי מעלים ירוקים, טחינה ובלווי יוגורט עזים יכול לתת כמות טובה של סידן. מעבר לחיזוק ובניית השלד הסידן חשוב להולכה עיצבית והוא גם משכך כאבים הנובעים מעודף חומציות ומעורב בויסות קצב הלב.
תכולת הקלוריות באצות מאד נמוכה. ב 100 גר אצות יש רק 10 קלוריות ורוב רובן מגיעות מהרכיב השומני של האצה. הן מכילות רק 1 אחוז פחמימות ולכן מתאימות לחולי סכרת.
שילוב של אצות בתפריט היומי מסייע לעיכול השומנים ומייצר הרגעה של מערכת העצבים והשקטה של התשוקה למתוק ולכן מסייע גם להרזייה.
בזכות תכולת היוד שבאצות הן מסייעות להמרצת בלוטת התריס. ברפואה הסינית מתייחסים לאצות כמזינות את הדם וטובות לטיפול במצבי חוסר יין (האנרגיה הנקבית) כגון התפתחות איטית אצל ילדים, אנמיה, חוורון ויובש בגוף.
שילוב של אצות ודגי המים הקרים כגון סלמון נותן כמות טובה של יוד וחומצות שומן חיוניות ומשפיע על עידוד הצמיחה .
ועוד מרכיבים מצויינים באצות הים: כלורופיל, ברום, תאית ופקטין שמאיצים את חילוף החומרים ומקלים על פעולת העיכול.
אילו מזונות נוספים מכילים יוד? מקורות מזון נוספים עם המינרל יוד:
במהלך החיים אנו צריכים פחות מכפית אחת של המינרל יוד כדי להבטיח בריאות טובה אבל הבעיה היא שהגוף לא יכול לצבור את היוד הזה בגוף, ולכן חובה לקבל ממנו קצת מדי יום (מדובר במינרל קורט). אנו זקוקים לכמות יומית של 150 מיקרוגרם יוד כדי לשמור על בריאות טובה ואילו אצת ים מכילה 4500 מיקרוגרם !!! של יוד. מזונות נוספים שמכילים יוד הם תפוח אדמה אפוי עם קליפה (60 מיקרוגרם), כוס חלב (56 מיקרוגרם), וביצה שלוקה (12 מיקרוגרם). יוד הוא אלמנט כימי שנחוץ ליצירת הורמוני התירואיד אשר אחראים על קצב חילוף החומרים והגדילה ומכאן שמחסור כרוני ביוד עלול לגרום לפיגור שכלי, חשיבה איטית, כולסטרול גבוה, עייפות כרונית, דיכאון, העלאה במשקל וכן לגויטר: התנפחות של בלוטת התירואיד בצוואר. מזונות מן הים מכילים את כמות היוד הגבוהה ביותר.להזמנת אצות ים ,קלפ,למינריה פוקוס,ספירולינה,אולבה,גריסילריה ועוד
ניתן להזמין:תמצית,שמן אצות,אבקת אצות ים .-04-9952122
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה