בלזם הירולשמי-היה תרופה צמחית ידועה ומקובלת בשימוש במשך קרוב ל-200 שנה באירופה ובמזרח הקרוב.בלזם,או בלזם ירושלים.להשיג במרפא הבושם-04-9952122 בימי הזוהר שלו, שימש הבלזם כתרופת פלא לטיפול חיצוני בפצעים למיניהם ובמחלות עור, כמו גם לטיפול פנימי בבליעה, למניעת מחלות זיהומיות ומגיפות, לטיפול בכאבי בטן ובתולעי מעיים; בטחורים; בכאבי ראש וסחרחורות; בכאבי אוזניים ובכאבי שיניים; ועוד. את הבלזם ייצר לראשונה האב אנטוניו מנזאני די קונא (1650-1729), נזיר המנזר הפרנציסקאני אשר בעיר העתיקה של ירושלים, אשר שימש כרופא ורוקח. משך 24 שנים חיפש האב אנטוניו אחר הרכב הצמחים האולטימטיבי, ולאחר שעלתה בידיו המשימה פרסם את ממצאיו במילאנו בשנת 1719.העבודה על הבלזם הירושלמי נעשתה בשיתוף של בית ספר לרוקחות, המחלקה ללימודי ארץ ישראל של בר- אילן, אוניברסיטת חיפה ומכללת אריאל . המונח בלזם התייחס ברפואה המסורתית לתכשירים רפואיים ששימשו לטיפול בפצעים ובפגעי עור שונים. בעברית תרגמו מונח זה לצרי.במשך השנים חל שינוי במונח בלזם. במינוח של ימינו הוא בא לתאר תערובת שמכילה שרפים טבעיים או סינתטים. באופן כללי בלזם מכיל בעיקר שרפים, גומי, שמנים נדיפים וחומצות ארומטיות, בעיקר חומצה צינמית ובנזואיתלהכנת העבודה נעזרו החוקרים במנזר הפרנסיצקני שבעיר העתיקה בירושלים. במנזר זה פעל בית מרקחת שהיה אחד מהמוסדות הרפואיים החשובים ביותר בעולם הנוצרי . הוא הפסיק לפעול לקראת אמצע המאה ה-20.הבלזם הירושלמי היה ידוע כתרופה חשובה באירופה ובמזרח התיכון במשך 200 שנים. הכין אותה, במנזר הפרנסיצקני, נזיר קתולי שהיה גם רופא ורוקח, ושמו Antonio Menzani di Cuna. הוא חי בשנים 1650-1729. הוא ערך מחקר במשך 24 שנים עד שהגיע לפורמולה שהיתה יעילה . הוא פירסם את הפורמולה שלו במילנו ב-1719 . לאחר פרסום הפורמולה הכינו את הבלזם גם באירופה.לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עם התפתחות הרפואה הקונבנציונלית והעליה בשימוש בתכשירים שונים לריפוי פצעים, ירד הבלזם מחשיבותו בארץ ובאירופה. הבלזם נחשב ל-panacea. בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול בפצעים מסוגים שונים, בפציעות וחבלות ובמחלות עור שונות . בשימוש פנימי השתמשו בו בתקופות של מגיפות, וכן לטיפול בכאבי בטן, תולעים, טחורים, כאבי ראש, סחרחורת, דלקות אוזניים, כאב שיניים ומחלות לב מרכיביםהפורמולה של הבלזם כפי שנמצאה בארכיב של המנזר הכיל ארבעה מרכיבים:
 |
| מור ולבונה להשיג במרפא הבושם-04-9952122 |
Olibanum, Myrrh, Mastic Aloe.Olibanum הוא השרף של הלבונה- Boswellia שהרבו להשתמש בו כקטורת. שרף הלבונה הוא בעל פעילות אנטי דלקתית יעילה ביותר . Myrrh הוא השרף של Commiphora molmol ושל כמה מינים נוספים. השתמשו בו כקטורת, כבושם ולהכנת תכשירים קוסמטיים.אלוי לא הוגדר במדויק. לא נרשם איזה מין של אלוי והחוקרים שהכינו את הבלזם השתמשו באלויורה. אין פירוט גם על צורת ההכנה. האם השתמשו במיץ, בג'ל או בצמח מיובש שהתקבל על ידי נידוף הנוזלים.ה-Mastic הוא השרף של אלת המסתיק,Pistacia lentiscus .החוקרים הכינו את הבלזם ממיצוי של המרכיבים באכוהול נקי. הם הכינו שני מוצרים לפי המרשם הבא:
Boswellia carteri 18g
שרףPistacia lentiscus 12g
שרףAloe vera 9g
ג'לCommiphora molmol 3g
לשמחתי נצמדתי לפורמולה אך ידעתי את אשר חקרו בעיניין הפורמולה לעשיאים המורכבת והוספתי את צמחי המרפא הנ"ל:קלנדולה,סמבוק שחור,אתרוג,אכניצאה,שהצטרפו למור ,ללבונה,אלת המסטיק,וכמובן את צרי גלעד הלא הוא האפרסמון הקדום. זעפרן-כרכום,דבש,פרופוליס,אניס,ועוד.. קראו עוד כאן:
http://mrphbosem.com/שרף במוצר השני היו כל המרכיבים זהים חוץ מהאלויורה שהכינו ממנו מיץ. פעילות של הפורמולה החוקרים ערכו מחקרים in vitro ועל חיות מעבדה. הם הוכיחו שלתכשיר שהכינו יש פעילות אנטי דלקתית יעילה, פעילות אנטיספטית ונוגדת חמצון.הם לא מצאו השפעה משמעותית של התכשיר על ריפוי פצעים. יתכן שהערך של הבלזם בטיפול בפצעים הוא בעיקר בפעילות האנטי דלקתית והאנטיספטית (1). יתכן גם שהמין של האלוי שהשתמשו בו ודרך ההכנה שלו היה גורם מרכזי ביעילות הבלזם כמרפא פצעים.זיהום הוא גורם עיקרי המונע ריפוי של פצעים (7).
החוקרים מניחים שהפעילות האנטיספטית היעילה של המרכיבים השונים של הבלזם תרמה לחיטוי הפצעים ואיפשרה את החלמתם. הם גם מעלים השערה שהכנה שונה של האלויורה היתה מגבירה את פעילות הבלזם כמרפא פצעים.הבלזם היה ידוע באירופה ובמזרח התיכון כיעיל לריפוי פצעים. יתכן שהתכשיר שהכינו החוקרים אינו זהה לבלזם המקורי, ושיש להשקיע עוד עבודה כדי לשפר את איכות התכשיר.הבלזם נחשב במשך מאות שנים ל-panacea , כנראה הודות לפעילות שלו כאנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי ואנטיספטי. Boswellia serrata הוכח כאחד הצמחים האנטי דלקתיים היעילים ביותר. הוא מעכב את האנזים lipoxygenase ובכך מעכב ייצור של לויקוטריאנים הנחשבים למנציחי הדלקת. ההגיון העומד אחרי השימוש בשרפים לריפוי פצעים הוא, שהצמח מייצר שרף כדי לרפא את הפצעים שלו. כדי להפיק שרף מצמח יש לפצוע אותו, ואז הוא מגיב בהפרשה של שרף. השרפים מגינים על הרקמות החשופות של הצמח הפצוע מפני התייבשות, מונעים זיהום של הריקמה, מסייעים לאיחוי הרקמות הודות לפעילותם כאסטרינג'ט ומחישים את הגלדת הפצע.העבודה הנוכחית מדגישה את החשיבות של לימוד ומחקר של כתבים רפואיים קדומים. האפשרות לחקור אותם עם המיכשור החדיש והמתחוכם ביותר, ביחד עם נסיון של שימוש קליני במשך שנים ארוכות, פותח בפנינו אפשרויות של שילוב ידע עתיק עם עשייה חדשנית.ראוי לציין כי בית המרקחת של המנזר הפרנציסקאני, בו פעל האב אנטוניו, היה ידוע בשעתו כאחד מבתי המרקחת המעולים ביותר בכל יבשת אירופה ואזור המזרח הקרוב, במשך קרוב לשתי מאות. בלזם ירושלמי זכה לתהילת עולם והוא חוזר ומופיע בשימוש בתקופות שונות באירופה. אנו מוצאים חמש נוסחאות שונות של הרכב הצמחים הייחודי של הבלזם. הרכב אחד, אשר נמצא בכתב יד בארכיון המנזר הפרנציסקאני וכולל את הצמחים מור, לבונה, וורד צידוני ,לימון ועוד כ-36 צמחים בשימוש רפואה ומרפא מירושלים. הוא, כפי הנראה, ההרכב המקורי. יש הטוענים כי מקורו של הבזלם קדום יותר, בהרכב צמחים שונה במעט מזה המיוחס לנזיר הפרנציסקאני.צוות חוקרים ישראלי בראשותו של א. מוסייף פירסם בשנת 2005 את מחקרו בדבר בלזם הירושלמי בכתב העת המדעי הנחשב Journal Of Ethnopharmacology בו חשף את ממצאיו על הרכב צמחי מופלא זה. סיכום ממצאי המחקר מעיד על פעילות רפואית מגוונות של "הבלזם הירושלמי", הכוללת בין השאר פעילות נוגדת דלקת משמעותית ופעילות מחטאת ואנטי-מיקרוביאלית ראויה לציון.כיום משמש הבלזם הירושלמי את אנשי המקצוע באופן דומה לזה אשר היה נהוג בעבר הרחוק. הוא משמש, בנוסף, לטיפול ספציפי בזיהומים שמחולל החיידק הליקובקטר פילורי, הגורם לדלקות ולכיבים של הקיבה והתריסריון. אחד ממרכיבי התכשיר, אלת המסטיק (Pistacia lentiscus), נמצא כמעכבגידולים ממאירים של דרכי העיכול.
את התמצית המרוכזת והטהורה של ברזם ירושלים תוכלו להשיג במרפא הבושם -04-9952122
מקורות: רופאים ותרופות בירושלים המאות 10-18 זהר עמרMoussaieff, E. Fride, Z. Amar, E. Lev, D. Steinberg, R. Gallily, R. MechoulamJournal of Ethnopharmacology, Volume 101, Issues 1-3, 3 October 2005, Pages 16-26 Huwez FU, Thirlwell D, Cockayne A, Ala’Aldeen DAA. Mastic gum killsHelicobacter pylori. N Engl J Med 1998;339(26):1946.Balan KV, Demetzos C, Prince J, Dimas K, Cladaras M, Han Z, Wyche JH, Pantazis P. Induction of apoptosis in human colon cancer HCT116 cells treated with an extract of the plant product Chios mastic gum. In vivo2005;19:93-102.
מיתוך תערוכת:גליון רפואי במגדל דויד.
רשומות
