הליקופן הוכיח עד היום סגולות ראויות לציון ביכולתו להגן על הגוף מפני מחלות רבות ובכללן מחלות קשות..

ליקופן- סוד העגבניה ליקופן הנו קרטנואיד המצוי בעגבניה ואשר מקנה לה את צבעה האדום. ניתן למצוא ליקופן גם במקורות נוספים כגון גויאבה, אבטיח ופלפל אדום אך כמותו הגדולה ביותר מצויה בעגבניה. הליקופן הנו בכיר נוגדי החימצון (אנטיאוקסידנטים) ופעילותו חזקה מזו של הבטא קרוטן ונוגדי חימצון אחרים. מהו הליקופן? ליקופן הוא פיגמנט אדום הנותן לעגבניה, לאבטיח ולפירות נוספים את הצבע האדום החזק. הליקופן קיים בכמויות קטנות בפירות וירקות אחרים.  מבחינה כימית, ליקופן הוא קרוטנואיד עם מבנה כימי יחודי, המכיל שרשרת ארוכה של קשרים כפולים מצומדים, ארוכה יותר מכל קרוטנואיד אחר. קונפיגורציה כימית זו היא הנותנת לליקופן את היכולת לנטרל רדיקלים חופשיים וההופכת אותו לאנטיאוקסידנט רב עוצמה.  ליקופן יעיל במיוחד בניטרול רדיקלים חופשיים חמצניים הגורמים לאתחול וקידום מחלות כמו טרשת עורקים,סרטן, , קטרקט ומחלות ניווניות אחרות. למעשה, יכולת הליקופן בניטרול רדיקלים גדולה מיכולת כל קרוטנואיד – למרות שאין פעילות של פרו ויטמין A, יש לליקופן יכולת לכידת רדיקלים חופשיים חמצניים כמעט כפולה מזו של ביטא קרוטן.  עובדה זו הופכת את נוכחותו בדיאטה למעניינת וחשובה ביותר. הולכות ומתרבות העדויות המחקריות התומכות בתפקיד הליקופן כמיקרונוטריינט עם אפקטים בריאותי יים, בגלל שנראה שהוא מספק הגנה כנגד טווח רחב של מחלות. מקורות הליקופן הליקופן נמצא בפלסמה וברקמות, בד"כ בריכוזים גבוהים יותר מאשר ביטא קרוטן או כל קרוטנואיד אחר. גוף האדם אינו מסנתז ליקופן והמקור הבלעדי לו הוא המזון אותו אנו אוכלים. עגבניות ומוצרי עגבניות שונים הם המקורות העיקריים לליקופן במזון. בנוסף גויאבה אדומה, ענבים אדומים, אשכוליות אדומות ותפוזי דם אדומים מכילים כמויות נמדדות של ליקופן. הזמינות הביולוגית של ליקופן הליקופן בעגבניה פחות זמין מאשר במוצר עגבניה מעובד, והזמינות הביולוגית של ליקופן עולה כאשר הוא נצרך עם כמות קטנה של שומן. מיצוי ליקופן מעגבניה הופך אותו לזמין יותר. הזמינות בתמיסה שומנית ונוכחת רכיבי תזונה נוספים כמו ביטא קרוטן ביחד עם הליקופן משפרים את הספיגה ואת הזמינות הביולוגית. לכן, ליקופן הנמצא במוצרי עגבניות המכילים שומן יותר זמין מאשר הליקופן שבפירות טריים.  מהי הסיבה, בעצם ? ליקופן בעגבניות טריות או במיץ עגבניות מופיע בד"כ בקונפיגורציה טרנס בלבד. תהליך השקעת אנרגיה – חימום, הופך את האיזומרים טרנס לאיזומרים ציס.  כמות איזומר הציס עולה עם הטמפרטורה וזמן החימום. הזמינות של איזומר ציס במזון גבוהה יותר מאשר של האיזומר טרנס. לכן ליקופן ממוצרי עגבניות מעובדים זמין יותר מליקופן מעגבניות טריות. גם למבנה והרכב המזון יש השפעה על הזמינות הביולוגית: עיבוד המזון (ריסוק, למשל) משפר את זמינות הליקופן ע"י שבירת קירות התאים אשר מחלישה את הקשר בין הליקופן לרקמת הפרי, מגדיל את האיזומריזציה והופך את הליקופן יותר זמין. מהי הצריכה המומלצת של ליקופן? עד כה לא יצאה המלצה רשמית לגבי ליקופן, אולם הכמות המקובלת היא בין 10-5 מ"ג ליום. יש לציין שברוב המחקרים ניתנו כמויות גבוהות יותר. מכיוון שהעגבניות הן המקור העיקרי לליקופן בדיאטה שלנו, הצריכה מושפעת מגורמים כמו מיקום גיאוגרפי, שינויים עונתיים והרגלי צריכת מזון. סיכום ליקופן הוא הקרוטנואיד המעניק לעגבניות ולמספר פירות נוספים את צבעם האדום העמוק. זהו אנטיאוקסידנט רב עוצמה אשר הוכיח סגולות ראויות לציון ביכולתו להגן מפני מחלות ניווניות. מחקרים מדעיים מראים שלליקופן יש יכולת לעצור ולמנוע התפתחות מחלות ניווניות, לעכב התפתחות מוטציות ולהפחית נזק תאי. מחקרים קליניים מראים שליקופן הינו נוגד חימצון חזק ועוזר בהורדת רמות כולסטרול בדם, ובכך הוא מוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם. למרות שהמנגנון העיקרי המיוחס לליקופן הוא יכולתו כאנטיאוקסידנט, מצטברות עדויות למעורבותם של מנגנונים נוספים. הפירסומים מבוססים על מידע אפידמיולוגי, מחקרים בתרבית תאים, מחקרים בבעלי חיים ומחקרים קליניים. מבחינה בריאותית העדויות המחקריות מראות בבירור את האפקט המיטיב של ליקופן על בריאות האדם ויכולתו למניעת מחלות ניווניות. המקור התזונתי העיקרי הוא העגבניה, אותה מומלץ לצרוך גם מבושלת או מעובדת, ועם מעט שומן. לאנשים הזקוקים לתוספת ליקופן, כמו אלו הסובלים מגדילה שפירה של בלוטת הערמונית, או כאלו הנמצאים בסיכון למחלות לב וכלי דם מומלץ לצרוך תוספת ליקופן בכמוסות. נוגדי החימצון מנטרלים מולקולות לא יציבות המכונות רדיקלים חופשיים אשר גורמות להרס תאים בריאים בגוף, פגיעה בחומר התורשתי בתאים, להתפתחות של מחלות ניווניות ולהאצת תהליך ההזדקנות.

הגנה מפני מחלות ניוונית (סרטן, טרשת עורקים וקטרקט), הורדת כולסטרול בדם וירידה בסיכון למחלות לב – אלו רק חלק מסגולותיו של הליקופן, הפיגמנט שאחראי לצבעה האדום של העגבנייה

סיגל טפר, דיאטנית קלינית, יועצת לתוספי תזונה, RD, M.Sc

ירק כפרי האדום ביותר והנאכל ביותר, מובילה העגבנייה את קבוצת הפירות והירקות המכילים ליקופן - הפיגמנט האדום הנותן לעגבנייה, לאבטיח ולפרות נוספים את הצבע האדום החזק. הליקופן הוא אנטיאוקסידנט רב עוצמה, היעיל במיוחד בניטרול רדיקלים חופשיים. עובדה זו הופכת את נוכחותו בדיאטה לחשובה ביותר. כל המסתייגים מהרוטב האדום בעל הטעם המשתלט, יכולים קצת להירגע: מתברר כי הזמינות והספיגה של הליקופן במזון עולה כאשר הוא נצרך עם כמות קטנה של שומן, ולמעשה הליקופן במוצרי עגבנייה מעובדים, דוגמת רסק עגבניות או קטשופ,  זמין יותר מאשר בעגבנייה טרייה. הסיבה לכך היא שחימום העגבנייה או ריסוקה משנים את המבנה המולקולרי של התרכובות שמכילה העגבנייה. תוצאת הפעולות הללו היא הגדלת זמינות הליקופן. צריכת ליקופן מקטינה את הסיכוי ללקות בסרטן ערמונית הליקופן התפרסם במיוחד בזכות מחקרים שבדקו ומצאו כי צריכה גבוהה של ליקופן קשורה לירידה בסיכון לחלות בסרטן הפרוסטטה. רוב הדיווחים עד כה מבוססים על מחקרים אפידמיולוגיים שהראו קשר בין צריכת מוצרי עגבניות לבין הפחתת הסיכון ללקות בסרטן. מחקר קליני ראשון מסוגו, שבדק את השפעת הליקופן, נערך במכון הסרטן ע"ש קרמאנוס בדטרויט, על ידי Kucuk ועמיתיו. במהלך המחקר נבדקה השפעת ליקופן הניתן בכמוסות על חולים שלקו בסרטן הערמונית. המחקר עקב אחרי 30 גברים שהיו מיועדים לעבור ניתוח להסרת ערמונית. במהלך 3 השבועות שקדמו לניתוח, ניתנה לקבוצת הטיפול מנה של 15 מ"ג ליקופן פעמיים ביום. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. לאחר שעברו המשתתפים את הניתוח להסרת הערמונית, נבדקו הבלוטות של הגברים משתי קבוצות המחקר. החוקרים גילו שלגברים שנימנו עם קבוצת הטיפול היו גידולים קטנים יותר, שהיו לרוב מוגבלים לערמונית בלבד. רמות ה- PSA (אנטיגן ספציפי של הערמונית, המשמש לגילוי סרטן הערמונית) היו נמוכות יותר אצל החולים שקיבלו את הליקופן. בנוסף לכך, הגידולים אצל החולים שקיבלו ליקופן טבעי הראו סימני נסיגה וממאירות מופחתת. מחקר אחר, שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, בדק 48 אלף גברים על פני תקופה של 6 שנים. תוצאות המחקר העלו כי צריכת עגבניות, מיץ עגבניות או פיצה יותר מפעמיים בשבוע, לעומת אי צריכתם כלל, מלווה בהפחתת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית בשיעור של 21% עד 34%, בהתאם למזון. ליקופן – לא רק לסרטן הערמונית אולם לא רק בהגנה מפני סרטן הערמונית טמונות סגולותיו של הליקופן. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שתזונה עשירה בעגבניות ובמוצרי עגבניות קשורה להפחתת הסיכון ללקות בסוגים נוספים של סרטן: מחקר שהתפרסם ב-International Journal of Cancer  קבע שהליקופן ככל הנראה מגן מפני סרטן של חלל הפה, הגרון, הוושט, הקיבה, המעי הגס והחלחולת. בנוסף להגנה מפני סרטן, נמצא שליקופן מגן על הגוף מפני מחלות נוספות, כגון הסתיידות עורקים. בניסויים בבעלי חיים נמצא כי ליקופן מונע היווצרות רובד טרשתי ועוצר את התקדמות בניית הרובד. מחקרים נוספים בבעלי חיים הראו שהליקופן מקטין את חימצון ה- LDL.   מהי הצריכה המומלצת של ליקופן? עד כה לא יצאה המלצה רשמית לגבי ליקופן, אולם הכמות המקובלת היא 10-5 מ"ג ליום. יש לציין שברוב המחקרים ניתנו כמויות גבוהות יותר. מכיוון שעגבניות הן המקור העיקרי לליקופן בתזונה שלנו, הצריכה מושפעת מגורמים כמו מיקום גיאוגרפי, שינויים עונתיים והרגלי צריכת מזון. הליקופן הוכיח עד היום סגולות ראויות לציון ביכולתו להגן על הגוף מפני מחלות ניווניות. מחקרים מדעיים מראים כי הוא יכול לעצור ולמנוע התפתחות מחלות דוגמת טרשת עורקים, סרטן וקטרקט, הנגרמות ומתפתחות לא פעם כתוצאה מנזקי חימצון. מתברר כי החשיפה לתנאים סביבתיים דוגמת עישון, זיהום אוויר וקרינה מעלה את נזקי החמצון לרמה שבה הגוף כבר לא יכול להתגונן מפניהם. בשל מבנהו המיוחד ויכולת החמצון הגדולה שלו, ממלא הליקופן תפקיד חשוב בהגנה על הגוף מפני התפתחות המחלות הללו. כנוגד חמצון חזק, הוכח מחקרית כי הליקופן מסייע גם בהורדת רמות כולסטרול בדם, ולכן מוריד גם את הסיכון למחלות לב וכלי דם. המקורות העיקריים לליקופן – עגבניות ותוספי תזונה בגופנו נמצא הליקופן בפלסמה וברקמות, בדרך כלל בריכוזים גבוהים יותר מאשר בטא קרוטן או כל קרטנואיד אחר. גוף האדם אינו  מייצר ליקופן, ולכן והמקור הבלעדי לו הוא המזון שאנו אוכלים – בעיקר עגבניות ומוצרי עגבניות. ישנם כמה פירות וירקות אחרים התורמים אף הם כמויות קטנות של ליקופן - אבטיח, גויאבה, ענבים אדומים ותפוזי דם אדומים. מאחר שכך, כמות הליקופן שאנו מקבלים בתזונה תלויה בכמות העגבניות ובמוצרי העגבניות שאנו אוכלים, ותזונה חסרה בעגבניות או מוצרי עגבניות חייבת להיות מועשרת בליקופן כתוספת. למרות שתזונה ים תיכונית יכולה להיות מקור טוב לליקופן, רוב האנשים אינם מקבלים כמויות מספיקות בתזונה הרגילה שלהם ולא פעם קיים הצורך ליטול ליקופן כתוסף תזונה. פקטור נוסף שיש לקחת בחשבון  הוא זמינות הליקופן - לא רק תכולת הליקופן במזון משפיעה, אלא גם אופן הצריכה שלו. מרפא הבושם-04-9952122