‏הצגת רשומות עם תוויות גרביולה.צמחי מרפא.. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גרביולה.צמחי מרפא.. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 21 בינואר 2017

המקור המדעי של האפרודיזיאק-צמחי אפרודיזיאק

מהו אפרודיזיאק
מרפא הבושם בע"מ.
אפרודיזיאק הוא כל חומר שמעורר מבחינה מינית – סוג של מזון, משקאות, כל סם או ריח מעורר. כל חומר המעורר את התשוקה המינית ומגביר את הליבידו מוגדר כאפרודיזיאק, ואנשים רבים משתמשים בחומרים מסוגים שונים על מנת להגביר את התפקוד המיני.

מקור השם הוא באלת האהבה היוונית, אפרודיטה, ולאורך ההיסטוריה תרבויות רבות השתמשו בסוגים שונים של אפרודיזיאקים על מנת להגיע לעירור מיני. מלבד העירור המיני והגברת התשוקה המובילים להנאה רבה יותר מחיי המין, האפרודיזיאק עוזר גם לשיפור התפקוד המיני אצל אנשים הסובלים מאין אונות, בעיקר על רקע של מחסומים פסיכולוגיים.

המקור המדעי של האפרודיזיאק

כל חומר בטבע שיכול לעזור להרגעת הגוף והנפש הוא בעל פוטנציאל לשפר את התפקוד המיני. כידוע, התפקוד המיני מושפע רבות מהמצב הנפשי, זרימת הדם, העירור העצבי ושרירי הגוף.

אפרודיזיאק אם כן הוא כל חומר שעוזר להרגעת הנפש, הרפיית שרירי הגוף, הגברת זרימת הדם וחיזוק העירור העצבי. תרבויות רבות גילו צמחים שונים הגורמים להשפעות המתאימות, וחליטות צמחים שונות עזרו לחיזוק הליבידו ולשיפור התפקוד המיני.

מרכיבי מזון המגבירים את העירור המיני

קיימים מרכיבים שונים במזון הידועים כמעוררים מבחינה מינית. תוספי המזון העיקריים שעוזרים לפתח את התשוקה המינית ועוזרים לעירור הליבידו הם:

מגנזיום – בזכות יכולתו להרפות שרירים, עוזר להירגעות הגוף ולשיפור התחושה הכללית. כמו כן, המגנזיום יכול לעזור לפליטת הזרע ולחיזוק הזקפה. אי לכך, אכילת ירקות ירוקים, אגוזים ונבטי חיטה העשירים במגנזיום יכולים לעזור לעירור המיני.
אבץ – מרכיב תזונתי הקיים בריכוז גבוה בעיקר בבלוטת הערמונית ונוזל הזרע, והעלאת כמות האבץ בתזונה יכולה להביא לשיפור בפעילות המינית. אכילת גרעיני דלעת וחמניות, אגוזים ובצל העשירים באבץ יכולים להגביר את התפקוד המיני ולהביא לשיפור בליבידו ולחיזוק הזקפה.
ויטמין E – חשוב בתהליך יצירת ההורמונים, וביניהם הורמון המין טסטוסטרון. מזונות העשירים בויטמין R הם שמן זית, שקדים, אגוזים וגרעינים.
צמחים המשמשים כמגבירי עירור מיני

לאורך ההיסטוריה, תרבויות שונות השתמשו בצמחי מרפא שונים, אשר שימשו כמעיין ויאגרה טבעית ועודדו את הפעילות המינית. כיום ידוע על צמחים רבים שמשמשים כאפרודיזיאק ועוזרים לעירור המיני על ידי השפעות גופניות שונות. הצמחים הנפוצים הם:

ג'ינקו בילובה – מגביר זרימת דם ולכן עוזר בעירור הזקפה והעירור המיני. הגברת זרימת הדם לאיברי המין עוזרים לעירור מערכת העצבים, וגדישת איברי המין בדם משפיעה רבות על תהליך הזיקפה.
ג'ינסנג – עוזר בעיקר לשיפור הפרשת ההורמונים, ותורם לשיפור האון, ייצור תאי הזרע והעלאת רמת הטסטוסטרון.
ציפורן – קיימת עדות שהציפורן מגביר גם כן את העירור המיני, ושימוש בציפורן כתבלין ידוע ושימש תרבויות רבות במהלך ההיסטוריה.
סוגי מזון הידועים כמעוררים
כלך חרמוני- ידוע כאפרודיזייק חזק כמכונה הוויגרה הטבעית- ניתן לקבל ולהזמין בתמצית ,בשמן ובמיוחד במרקחת דבש -#זלוע .
כמו כן צמחים נוספים: שקד,אגוז,קשיו,גרגיר הנחלים,קוטב מצוי,דקל ננסי, בטטה בר,#רדיולה
מלבד צמחי המרפא והתבלינים, קיימים סוגי מזון שונים הידועים כמעוררים מבחינה מינית, וצריכתם יכולה לשפר את התפקוד המיני ואת ההנאה מיחסי המין. סוגי המזון העיקריים המשפיעים על הפעילות המינית הם:

שוקולד – כבר שנים רבות ידוע על תרומת השוקולד לתחושת העונג ולעירור המיני. מחקרים שונים הראו כי החומר פנתילאמין קיים בשוקולד, ותורם רבות בעירור הגוף. אי לכך, אכילת שוקולד תורמת לעירור המיני, ועוזרת להגברת ההנאה מיחסי המין.
צדפות – אכילת צדפות ידועה כמעוררת את הליבידו ועוזרת להגברת החשק המיני.
עיקר ההשפעה של האפרודיזיאק

שימוש בחומרים המעוררים מבחינה מינית יכול בהחלט לעזור לשיפור ההנאה מיחסי המין, אך יש לציין שהעדויות בנוגע לשיפור האון וחיזוק הזקפה אינן חד משמעיות.

חשיבות האפרודיזיאק הוא בעיקר בשלב העירור המיני, והוא בעל תפקיד חשוב בעירור הגוף והתפתחות הזקפה. עם זאת, במידה וקיימת בעיה אורגנית שמובילה להפרעות הזקפה (כמו מחלת רקע או הפרעה בזרימת הדם) אין ביכולת האפרודיזיאק לעזור, ויש צורך לפנות לטיפול רפואי מתאים.
יש לציין
להזמנות :049952122
Mrphbosem.com

יום ראשון, 6 ביולי 2014

חובה להעביר הלאה:דר' אוטו וורבורג כי תאי הסרטן מתקיימים כאשר סביבתם היא אנאירובית-ללא חמצן והגלוקוז משמש להם כדלק.

בין סרטן לצריכת סוכר
סוכר וסרטן
מתוך 100000 חולי סרטן המטופלים בשיטות מקובלות היום במדינת ישראל, בודדים אם בכלל, הונחו באשר לתזונתם מעבר להנחיה "תאכל מזון ומגוון".
אני חושב שמצבם של רבים מחולי הסרטן היה משתפר אם היו מצמצמים את צריכת הסוכר המשמש דלק לתאי הסרטן .
בשנת 1931 גילה חתן פרס נובל לרפואה דר אוטו וורבורג כי תאי הסרטן מתקיימים כאשר סביבתם היא אנאירובית, 
המוזרמת לכבד. בתהליך התסיסה ללא חמצן נוצרת מהגלוקוז חומצה לקטית
מעבר זה מגלוקוז לחומצה לקטית גורם ליצירת חומציות רבה ברקמות הסרטן, כמו גם בגופו של חולה הסרטן וכתוצאה מכך לעייפות רבה.
בשיטת התסיסה, מייצר התא הסרטני 2 מולקולות אנרגיה ATP, מכל מולקולה של גלוקוז,
לעומת 38 מולקולות ATP, כאשר האנרגיה מיוצרת בתאים הבריאים עם חמצן.
כתוצאה מבזבוז אנרגטי זה החולים חשים בעייפות רבה ויורדים במשקל.
הנתונים מראים כי 40 אחוזים מכלל חולי הסרטן מתים מתת תזונה.
הטיפול בחולי סרטן חייב להתחשב בעובדות אלה, ולכן יש צורך בהנחיית החולים לשמור על רמת סוכר נמוכה כדי להרעיב את הסרטן..
מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, אלו מזונות המתפרקים באיטיות וספיגתם במעי איטית, יכולים להועיל בשמירת רמת הגלוקוז הנמוכה בדם.
מזונות אלה המורכבים מדגנים וקטניות מלאים, מירקות, זרעים אבוקדו,ושקדים, מונעים מתאי הסרטן הניזונים מגלוקוז, לקבל רמות מוגברות של גלוקוז. קימות עדויות המבהירות כי למרות שפחמימות הופכות במעיים לגלוקוז ולכאורה אין הבדל בינם לבין סוכרים מזוקקים, הרי סוכרים מזוקקים, הנם מקור מועדף על ידי תאי סרטן.
לדוגמה במחקר בו ניזונו עכברים מרמה קלורית זהה, אך מקור הפחמימות היה שונה, נגרם לעכברים שניזונו מסוכרים מזוקקים יותר מקרי סרטן שד, לעומת העכברים שניזונו מפחמימות.
במחקר אחר נמצא כי, עשרה אנשים בריאים שעשו דיאטת דלת גלוקוז, רמת יכולת הבליעה הפגוציטוזיס, של הניטרופילם עלתה משמעותית. לעומת זאת, אכילת 100 גרם של פחמימות כמו מסוכר, גלוקוז, דבש, ומיץ תפוזים, גרמו לירידה משמעותית ביכולת הניוטרופילם לבלוע חיידקים. פחמימות שאינם סוכרים, לא גרמו לירידה ניכרת זו.
במחקר אפידמיולוגי שנערך במשך 4 שנים, בו השתתפו 111 חולי סרטן של דרכי המרה, הוברר כי הסיכוי לחלות בסרטן דרכי המרה, היה יותר מכפול, אצל אותם חולי סרטן שצרכו סוכרים מזוקקים..
במאמר אחר שפורסם באמריקן ג`ורנל קליניקל נוטרישיון באפריל 1995, מציינים החוקרים כי תאי סרטן המוח, צורכים פי 10 עד 15 פעמים יותר גלוקוז מתאים רגילים.
במחקר אפידמיולוגי נוסף שנערך בקרב 21 מדינות מודרניות, אירופה, צפון אמריקה ויפן, נמצא, כי אכילת סוכרים מהווה סיכון גבוה לחלות בסרטן השד .
במחקר אחר שפורסם החודש, פברואר 2002 בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית נמצא, כי 512 נשים שחלו בסרטן השד ולא סבלו מסוכרת , רמת האינסולין אצל נשים שהיו כבדות משקל, הייתה גבוהה יותר, לעומת נשים שמשקל גופן היה ממוצע. כידוע אינסולין גבוה, נוצר כאשר אוכלים סוכרים ופחמימות מזוקקות.
נמצא כי שיעור התחלואה החוזרת בסרטן אצל הנשים המלאות, היה גבוה משמעותית וכמו כן תוחלת החיים הייתה קצרה יותר..
ה-Pet scan הנו מכשיר המזהה התפשטות תאי סרטן בגוף, באמצעות זיהוי תאי סרטן הרעבים לגלוקוז .
רופאים אונקולוגיים באירופה המשתמשים בשיטת ההיפרתרמיה, שהיא חמום הגוש הסרטני וקטילתו באמצעות חום, דווקא כן מסכימים לעובדה כי "סוכר מאכיל סרטן"
הרופאים מזריקים לחולים גלוקוז הגורם להורדת ערכי ה-Ph ברקמות הסרטניות, על ידי יצירת חומצה לקטית. במצב זה תאי הסרטן רגישים יותר לחום והחולים מקבלים היפרתרמיה, שהוא חום בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס לכל גופם.
במחקר בו השתתפו 103 חולי סרטן מפושט או סרטן שחזר, בעקבות טיפול מקובל הוברר מתן הטיפול הנ"ל האריך את תוחלת החיים ב- 25 אחוזים עד 50 אחוזים.
נמצא כי בקרב חולי סרטן רמות הגלוקוז גבוהות מאוד ולעיתים פי שלוש בהשוואה לקבוצת ביקורת. אצל חולות סרטן שד נמצאו רמות סוכר הגבוהות פי שמונה.


בג`ורנל היוקרתי BMJ פורסם מחקר שבוצע באוניברסיטת טורנט, בו עקבו במשך 10 שנים אחר רמות האינסולין אצל 535 נשים אשר סבלו מסרטן השד. הוברר כי נשים בעלות רמות אינסולין גבוהות, נטו פי 4 לסבול מגרורות ומהישנות המחלה. חוקרים עקבו
לאחרונה שוחח מטופל חולה סרטן, עם אונקולוג וסיפר לו כי הנו מטופל בשיטה טבעית על ידי וכי הנחיתי אותו לבל יאכל סוכרים. תגובת האונקולוג הייתה "וכך הנטורופת רוצה להציל אותך" ? ובכן, לא, לא רק באמצעות התנזרות מסוכרים, אלא גם בתזונה אורגנית, שתית מיצים, תזונה צמחונית, חיזוק מערכת החיסון באמצעות תוספי מזון צמחי מרפא ותזונה ואמצעים נוספים.
רק בריאות טבעית .

שאלת האונקולוג המבטאת עמדתם של מרבית האונקולוגים, מבטאת חוסר ידע משווע באשר לשיטות הטיפול האלטרנטיביות הקימות, המתבססות על מידע מחקרי אקדמי.
אילו האונקולוגים היו מכירים שיטות טיפול אלה, היו יכולים לעזור רבות למטופליהם.
ולהקטין את התמותה ממחלה זו .
בברכת בריאות טבעית ואריכות חיים באושר
תמצית מיטל ג'סמין מרפא ומחסלת תאי סרטן ראה:מאמר בבלוגה זה.

יום שני, 30 בדצמבר 2013

הגרביולה ,לאחרונה התגלה שהוא אפילו מסוגל למגר תאים סרטניים

עץ של בריאות

סגולותיו הרבות של עץ הגרביולה, כולל הפירות, הזרעים והעלים, ידועות כבר מאות שנים. לאחרונה התגלה שהוא אפילו מסוגל למגר תאים סרטניים

06/11/2013  ,עדי כץ
עץ של בריאות

צילומים: Shutterstock 

 

הוא כנראה הפרי הבריא ביותר שאתם לא מכירים. הוא מחזק, מרגיע, קוטל את כל מה שנטפל לגוף ואפילו מרפא סרטן. שמו גרביולה, גואנבנה, או בשם הבוטני Annona Muricata, והוא למעשה זן של האנונה, פרי טרופי שקצת מוכר יותר בארץ.

 

הגרביולה הוא עץ ירוק-עד הגדל ביערות הגשם של דרום אמריקה ובאזורים טרופיים באסיה ובאפריקה. האינדיאנים שלאורך האמזונס התוודעו לסגולותיו כבר לפני מאות שנים והשתמשו בכל חלקיו, זרעים, עלים, ענפים, קליפת הגזע וכמובן הפירות, לריפוי מחלות לב, מחלות כבד ומפרקים ואסתמה.


פרי הגרביולה הוא ירוק, אובאלי וקוצני. אורכו 20 סנטימטר ומשקלו מעל קילוגרם. עם הבשלת הפרי, הקליפה מתרככת והקוצים משחירים. צבע הקליפה מבפנים הוא לבן ובשר הפרי רך, חלבי, מלא בזרעים וטעמו חמצמץ-מתוק. הפרי עשיר בחלבונים, בוויטמיני B 1 ו-2 וויטמין C. הוא משמש להכנת מיצים וקינוחים. מחלקים אחרים של העץ מייצרים תוספי מזון.

 


צורות השימוש בעץ רבות והמטרות מגוונות. באזור האמזונס בברזיל חולטים את עלי הגרביולה לטיפול בבעיות כבד ומפיקים מהעלים ומפרי הבוסר גם שמן לטיפול חיצוני בכאבי מפרקים ובכאבים עצביים. בג'מייקה, האיטי ואיי הודו המערבית סוחטים את הפרי למיץ ושותים נגד חום גבוה, טפילי מעיים ושלשול.

 

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק


אך הבשורה החשובה של הגרביולה, בנוסף להיותה קוטלת חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילי מעיים וגם נוגדת דיכאון, מרגיעה, מורידה חום ולחץ דם ומשככת כאבי בטן, היא היכולת המוכחת שלה למגר תאים סרטניים. כבר בתחילת שנות השבעים של המאה שעברה החלו חברות תרופות בארצות הברית לחקור את חלקי העץ כדי לעשות בו שימוש מסחרי.


ב-1976 הצטברו עדויות במכון לחקר הסרטן האמריקני על הימצאות חומרים בעץ, שביכולתם לדכא תאים ממאירים מ-12 סוגים, בהם סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות, לימפומה, סרטן הלבלב וסרטן הערמונית, והיתרון הגדול הוא שאין תופעות לוואי ואין הרס של תאים בריאים. אך משהתברר שלא ניתן לחקות את תכונות העץ בצורה סינתטית, נגנזו הממצאים.

 


המידע על סגולות הגרביולה דלף לציבור רק בשנות ה-2000 ומאז נעשה בה שימוש בארצות הברית כתרופה טבעית לסרטן, שגם מחזקת את מערכת החיסון של החולים ותורמת להעלאת האנרגיה ומצב הרוח. אישוש נוסף לכוחו קיבל העץ ממחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטה הקתולית של דרום קוריאה ומצא ששני מרכיבים שבודדו מהזרעים קטלו תאים של סרטן השד וסרטן המעי הגס.


את הפרי כדאי לאכול בצורתו הטרייה, אבל ניתן גם לשתות כמיץ או כחליטה מהעלים. שמן גרביולה טוב לשימוש חיצוני נגד כאבי שיגרון, כוויות ופריחות, ויש גם אבקה שמופקת מהזרעים. אפשר גם לגדל עץ גרביולה בחצר, אך כדאי לדאוג לשטח עם שמש מלאה עד צל חלקי, קרקע מנוקזת וסביבת גידול מגובה פני הים עד 300 מטר מעליו.

Www.mrphbosem.com

מבט - אגדה עממית או תגלית מרעישה פלסטיני שטוען שמצא תרופה לסרטן

צמח מרפא שרביטן מצוי Ephedra campilopoda
צמח מרפא שרביטן מצוי נאסף בר כל ימות השנה הישר מהגליל ביואורגני בגידול ואיסוף בר.
04-9952122 מרפא הבושם.
מבט - אגדה עממית או תגלית מרעישה פלסטיני שטוען שמצא תרופה לסרטן
http://youtu.be/-pvk49ar8PI

יום ראשון, 29 בדצמבר 2013

מגנזיום מסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלההקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול.ואף למניעת סרטן מעיים ופי הטבעת.


1. כפי שתואר לעיל, מגנזיום הוא זה שמייצב את כניסת הסידן אל תוך השלד, ומסייע לירידה בתפוצת מחלת     האוסטיאופורוזיס. 
2. מגנזיום נוכח בריאקציות ובמטבוליזם של מעל 300 אנזימים בגוף, לפיכך קשור לייצור חלבונים המשמשים לבניית השריר, ליצור DNA וחומצות שומן, ובכל הקשור לייצור גליקוגן. 
3. מגנזיום משתתף גם בתהליכי פינוי הפסולת מהתאים, וכן בשחרור ואגירה של אנרגיה בהם – המגנזיום מסייע לסוכר להיכנס לתוך התאים ולשמש את הצרכים האנרגטיים של התא.

4. המגנזיום קשור במטבוליזם של אבות המזון, ומסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלה הקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול.ואף למניעת סרטן מעיים ופי הטבעת.
5.מגנזיום הוא מינרל החיוני לתפקודו התקין של גוף האדם, אולם בניגוד לסידן, המגנזיום מוכר פחות, והוא נוטה להידחק קצת בכל הקשור לתוספי תזונה ושמירה על מפלס מינרלים תקין בגוף. חשוב לדעת שהמגנזיום הוא המינרל השני בריכוזו בתאים, וכי 60% ממנו מצויים בשלד, וכן מגנזיום הוא האחראי לספיגת הסידן בגוף באמצעות השפעתו על ההורמונים האחראים לקליטתו. 

תפקידי מגנזיום בגוף האדם 
1. כפי שתואר לעיל, מגנזיום הוא זה שמייצב את כניסת הסידן אל תוך השלד, ומסייע לירידה בתפוצת מחלת     האוסטיאופורוזיס. 
2. מגנזיום נוכח בריאקציות ובמטבוליזם של מעל 300 אנזימים בגוף, לפיכך קשור לייצור חלבונים המשמשים לבניית השריר, ליצור DNA וחומצות שומן, ובכל הקשור לייצור גליקוגן. 
3. מגנזיום משתתף גם בתהליכי פינוי הפסולת מהתאים, וכן בשחרור ואגירה של אנרגיה בהם – המגנזיום מסייע לסוכר להיכנס לתוך התאים ולשמש את הצרכים האנרגטיים של התא.

4. המגנזיום קשור במטבוליזם של אבות המזון, ומסייע בשמירה על לחץ הדם, וכן מסייע בהרפיית שרירים, בעיקר אלה הקשורים בטונוס כלי הדם ובמערכת העיכול. 
5. מגנזיום חיוני לשמירה על שריר הלב, ומחקרים מראים שצריכה מוגברת שלו בגיל הילדות תורמת לירידה במחלות לב בגיל מאוחר. 
6. המגנזיום משמש גם בויסות הטמפרטורה של הגוף, וכאשר קיים חוסר ממנו בגוף, מנגנונים אלה עלולים להיפגע. 
7. מחקרים מגלים גם שטיפול במגנזיום מוריד את שכיחותן של מיגרנות ואפילפסיה, דיכאון, סיבוכי סכרת, עייפות כרונית והיפר אקטיביות בילדים. 

כיצד מתמודד הגוף עם מחסור במגנזיום וכיצד ניתן להתגבר עליו ? 
מחסור במגנזיום משפיע על כל מערכות הגוף, היות והוא מהווה מינרל חיוני לפעילויות רבות. מחזור במגנזיום יכול לגרום לרגישות יתר, לעצבנות, לפגיעה בתיאבון, לחולשה ולסחרחורות. מגנזיום בכמויות קטנות מדי בגוף יכול לגרום גם להתכווצויות פתאומיות של שרירים, בעיקר בזמן מנוחה, לכאבים בחזה, לנשירת שיער ומחלות חניכיים, וכן ערכים נמוכים של סידן בדם ואף למצמוץ בלתי רצוני בעיניים. 
בעת חשש לרמת מגנזיום נמוכה מדי בגוף, יש להיוועץ באיש מקצוע, היות וקשה מאוד להסתמך על בדיקות דם בקביעת רמת מגנזיום בגוף, וכן קשה להתאים את התוספים התזונתיים הנדרשים להעלאת רמת מגנזיום. חשוב לדעת, גם כי השפעתו של מגנזיום היא השפעה לאורך זמן בדרך כלל, שאינה מיידית, וכי לקיחתו כרוכה לעיתים בהפרעות עיכול, דוגמת שלשולים וכאבי בטן. לפיכך חשוב לקבל מגנזיום באופן הדרגתי. 
העלאת רמת מגנזיום בגוף אפשרית גם באמצעות דיאטה עשירה בו – מגנזיום מצוי בכמויות גדולות בירקות ירוקים המכילים כלורופיל, וכן בננות, שקדים, פטריות, בשר ודגנים מלאים. ההמלצה הכללית היא לצרוך 400-500 מ"ל מגנזיום ליום, אולם מומלץ תמיד להיוועץ במומחה תזונה טרם התאמת התפריט לצריכת מגנזיום מוגברת.
5. מגנזיום חיוני לשמירה על שריר הלב, ומחקרים מראים שצריכה מוגברת שלו בגיל הילדות תורמת לירידה במחלות לב בגיל מאוחר. 
6. המגנזיום משמש גם בויסות הטמפרטורה של הגוף, וכאשר קיים חוסר ממנו בגוף, מנגנונים אלה עלולים להיפגע. 
7. מחקרים מגלים גם שטיפול במגנזיום מוריד את שכיחותן של מיגרנות ואפילפסיה, דיכאון, סיבוכי סכרת, עייפות כרונית והיפר אקטיביות בילדים. 



מקורות למגנזיום :

ירקות כהים, אגוזים, גרעינים, קטניות, מוצרי סויה, בעיקר קמח סויה וטופו, שקדים, אגוזי פקאן, ערמונים, אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל, דגנים מלאים, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו, מישמש מיובש, מרק עם עצמות.



תפקידים של מגנזיום :

בעל תפקיד במטבוליזם של מינרלים אחרים. הוא חשוב גם לתפקוד תקין של הלב, כלי הדם, העצבים, השרירים והמעי. אפשר לאבדו בשתן, בצואה ובזעה. הוא מסייע לטיפול במחלות ריאה, מרחיב כלי דם, מזרז החלמה מניתוחי לב ומזיהומים קשים.

גורמי מחסור וסימפטומים של מגנזיום :

תיתכן בעיה בספיגה שלו (כגון במרבים לשתות אלכוהול) או אובדן מוגזם שלו בעת נטילת תרופות משתנות או אנטיביוטיקה, בעת זיהומים ובאנשים עם רמת סידן נמוכה.
נזקים מחוסר של מגנזיום :

טרשת כלי הדם, אבני כליה, הפרעות קצב, כאבי וסת, אנגינה פקטוריס, אלכוהוליזם, יתר לחץ דם, תסמונת העייפות הכרונית, אסתמה, אפילפסיה, דלדול עצמות, אוטיזם, חרדות, היפראקטיביות, הפרעות שינה, תסמונת קדם-וסתית, התכווצויות שרירים.


גברים-350 מ"ג

נשים-300 מ"ג

בהריון והנקה-450 מ"ג   
מגנזיום: המינרל החשוב ביותר ללב
הוכח מבחינה מדעית, כי מגנזיום (magnesium) הוא המינרל החשוב ביותר לבריאות הלב. מעל ל-300 אנזימים שונים בגוף תלויים במינרל זה. עם זאת, כ-80% מהאמריקנים אינם צורכים כמות מספקת של מגנזיום. גרוע מכך, מעטים הקרדיולוגים שנוהגים לרשום את המינרל כדבר שבשגרה. אין פלא שמחלות הלב נפוצות כל כך. 
רפואהטבעיות 
מכל עבר אורבת לנו סכנה אמיתית לאובדן מגנזיום. המינרל כמעט נעלם כליל מהמזון המהיר ועתיר הסוכר, המהווה כ-35% מתפריטו של האדם הממוצע כיום. היבול גדל באדמה שבה הולכת ומדלדלת כמותו של המינרל. גופנו מרוקן את מאגריו הדלים במאמץ לנקות את עצמו מערפיח, טפילים ורעלנים רבים נוספים. ההזעה והמתח סוחטים את הכמות שעוד נותרה, וכך עושות גם התרופות המשַתנות ותרופות נוספות. נראה כי אצל רובנו, חסר במגנזיום הוא בלתי נמנע. הגיל מחמיר עוד יותר את המצב. ככל שאנו מזדקנים, אנו סופגים פחות חומרי תזונה, ביניהם גם מגנזיום, מהמזון. בשל בעיות שיניים, ייתכן שנימנע מאכילת אגוזים, זרעים ומזון אחר המהווה מקור למינרל, וקרוב לוודאי שניטול יותר תרופות שמורידות את רמתו בגופנו.
למגנזיום יש נגיעה כמעט בכל היבט של בריאותנו. עם זאת, בשל היותו גורם מרכזי בקיומן או היעדרן של בעיות לב, בחרתי לפתוח דווקא בנושא זה.
מחלות לב וכלי דם
כקרדיולוג, מזדמן לי לראות יותר אנשים הסובלים ממחלות לב מאשר מכל מחלה אחרת. אני משער שכ-98% מהם זקוקים למגנזיום וכולם יכולים להפיק ממנו תועלת. עם זאת, רק קומץ מהחולים קיבלו הנחייה מהרופא הקודם שלהם ליטול מגנזיום. הסיכום הבא מתאר מה ניתן להשיג באמצעות נטילה יומית של התוסף, והוא דומה יותר לרשימת המשאלות של אדם הסובל ממחלת לב.
• קצב לב בלתי סדיר הופך לסדיר יותר.
• חל שיפור ביתר לחץ הדם.
• הגוף שומר על איזון טוב יותר של אשלגן, מינרל נוסף שיש לו חשיבות עבור מערכת הלב וכלי הדם.
• הלב שואב נפח גדול יותר של דם ללא צורך בחמצן נוסף.
• כלי דם מכווצים הופכים לרפויים ומאפשרים לדם לזרום ביתר חופשיות.
• תדירות הכאבים הנובעים מתעוקת חזה יורדת.
• המינרל אינו מאפשר לטסיות הדם* להיצמד זו לזו ובכך מקטין את הסיכון להיווצרות של קרישי דם החוסמים את העורקים.


• רמת ה-HDL (הכולסטרול ה"טוב") עולה ורמת ה-LDL (הכולסטרול ה"רע") יורדת.
כיצד מתמודד הגוף עם מחסור במגנזיום וכיצד ניתן להתגבר עליו ? 
מחסור במגנזיום משפיע על כל מערכות הגוף, היות והוא מהווה מינרל חיוני לפעילויות רבות. מחזור במגנזיום יכול לגרום לרגישות יתר, לעצבנות, לפגיעה בתיאבון, לחולשה ולסחרחורות. מגנזיום בכמויות קטנות מדי בגוף יכול לגרום גם להתכווצויות פתאומיות של שרירים, בעיקר בזמן מנוחה, לכאבים בחזה, לנשירת שיער ומחלות חניכיים, וכן ערכים נמוכים של סידן בדם ואף למצמוץ בלתי רצוני בעיניים. 
בעת חשש לרמת מגנזיום נמוכה מדי בגוף, יש להיוועץ באיש מקצוע, היות וקשה מאוד להסתמך על בדיקות דם בקביעת רמת מגנזיום בגוף, וכן קשה להתאים את התוספים התזונתיים הנדרשים להעלאת רמת מגנזיום. חשוב לדעת, גם כי השפעתו של מגנזיום היא השפעה לאורך זמן בדרך כלל, שאינה מיידית, וכי לקיחתו כרוכה לעיתים בהפרעות עיכול, דוגמת שלשולים וכאבי בטן. לפיכך חשוב לקבל מגנזיום באופן הדרגתי. 
העלאת רמת מגנזיום בגוף אפשרית גם באמצעות דיאטה עשירה בו – מגנזיום מצוי בכמויות גדולות בירקות ירוקים המכילים כלורופיל, וכן בננות, שקדים, פטריות, בשר ודגנים מלאים. ההמלצה הכללית היא לצרוך 400-500 מ"ל מגנזיום ליום, אולם מומלץ תמיד להיוועץ במומחה תזונה טרם התאמת התפריט לצריכת מגנזיום מוגברת.